חג שבועות בפתח, והפעם בחרתי להתרכז בנו – הנשים. (גברים..גם תורכם יגיע…).
חג שבועות הינו חג האסיף… וגם חג מתן תורה. המועד בו קיבלנו את עשרת הדיברות.
כילדות , נערות, בוגרות ונשים – אנו אוספות לחיינו , מה שנקרא "צוברות"…
זה מתחיל כבר מגיל צעיר שבו ישנם האוספים, מדבקות, בובות, סרטים, יומנים וכן הלאה, וממשיך כבוגרות וכנשים – אנו אוספות לחיינו פריטים, רגעי קסם, זיכרונות, תמונות וחברויות.
אומרים שנשים אוספות , או יותר נכון ממתינות למילה טובה, למחמאה..
אז תפסיקו להמתין . . .
אז מה היה לנו…
בואו נעבור בקצרה על הכובעים השונים שאנו חובשות ומחליפות במהלך חיינו, ובמהלך היום – יום שלנו.
אנו עובדות כשכירות או כעצמאיות..
אנו מפתחות קריירה…
מתחתנות או נמצאות בזוגיות…
הופכות לאמהות…
משקיעות ומטפחות חברויות וקשרים.
קשובות לבני/ות הזוג , לילדים, להורים, לבוסים, לשכנים, למורות בבית הספר, למשפחה, לספקים ונותני שירות כאלו ואחרים… בקיצור מכילות וקשובות לכל העולם ..ואשתו.
אנו..לרוב אלו שדואגות לחינוך וערכים של הילדים…
סמכות הורית לרוב..באה מצידנו..כי מבחינתו..זה אף פעם לא הזמן…
אנו אחראיות על רכישת בגדים, קניית מתנות לימי הולדת וחגים…
כל הלוגיסטיקה והתפעול של כל דבר שזז, חי, נושם..או אכיל…
אנו מכבסות..תולות…מקפלות…
אנו מבשלות… יש כאלו שגם עורכות קניות, מסיעות לחוגים…
אנו נותנות את הטאצ' בביתנו, ובכל מקום בו אנו נמצאות…
בל נשכח את כל סדרות החינוך, הגמילות למיניהן (מוצץ, חיתול וכ"ו..)…
נושא ההפקות – ימי הולדת, יום נישואין..
הטיפוח שלנו את עצמנו. לבוש, איפור..תסרוקת…
אנו גם בנות לאמהות שלנו… נכדות לסבים ולסבתות… שכנות… ההורים של…
הילדים של… בנות הזוג של… החברות של…
אנו כל הזמן עסוקות בלהחליף כובעים בתפקידים השונים שבחיינו , רובנו עושות את זה באליפות ובמקצועיות שראויה להערצה.
בטח שכחתי לציין עוד המון עיסוקים, תפקידים..ורגשות..
לנשק, להכיל, לחבק, לטפל..בל נשכח את הסקס..
והכול נעשה..תוך כדי…עם משהו או מישהו על הידיים..וכתוספת ל…
למי שהתמקצעה בג'אגלינג המהיר הזה..
יש זמן להכיל, לצחוק, לשים את עצמה במרכז, לארח ולהתארח, להיפגש עם חברה ולהיות קשובה, לעשות את כל הדברים שמצוינים בהתחלה..ולקחת הכל בקלות ובאהבה..
שאפו..
למי שזה בא בפחות קלות עבורה שתלמד ותיישם את עשרת הדברות…(שלי לפחות , אתן מוזמנות, ליישם, להעתיק, לשכפל, לזמר, לעשות מה שבא לכן…)
- תאהבי את עצמך – בעוצמה, ועל בסיס יום יומי.
- תכבדי את עצמך, את זמנך, את גופך, את רצונותייך, חלומותייך ושאיפותייך.
- תשימי את עצמך במרכז – ולא אחרונה, או רק כשיש זמן, כסף או מצב.. תפרגני, תקני ותפנקי את עצמך.
- קבלי כל דבר כשיעור או כגדילה, כחלק מהדרך, וכחלק מהתפתחותך.
- תהיי סבלנית וסובלנית לכל אדם ודבר – לכל אחד יש את הזמן והקצב שלו.
- תודי על כל מה שיש, לאן הגעת..מה קיבלת.. מה ומי מקיף אותך וחלק מחייך.
- המשיכי לחלום, לבקש, לייחל, לעשות ולהגשים – ואל תפסיקי לעולם!
- הפנימי ותתנהלי תוך אמונה והבנה כי בך יש שתיים. חיות ונושמות. לעיתים אף בועטות..
הילדה הקטנה שבך – עם האש, ההתלהבות, הסקרנות והעשייה.
וזקנת השבט שבך – עם היכולות, חוכמת החיים, הניסיון והאינטואיציה.
באם אחת מהן לא תבוא לידי ביטוי..חבל..מתחיל הבלגן..אז הביאי את שתיהן לידי ביטוי. - כשאת נופלת / בלי אנרגיות/ בלי מצב רוח/ בלחץ.. שאלי את עצמך את השאלות הבאות: למה? מה הוביל אותי לזה? כמה זמן אני מקציבה לעצמי להיות כאן… בתחתית? ומתי בכוונתי לצאת?
כי את בטח כבר יודעת, שאת ורק את! יודעת איך להרים את עצמך ולהתרומם בכל פעם מחדש. - את העשירי השארתי לך – בחרי מה הדיבר / הרצון / הבקשה שלך. ותהיי יצירתית.
שאפו.. שאפו.. ושוב שאפו..