מיטל היקרה,
מצחיק איך דברים מתגלגלים. ב"שיאה" של תקופה לא פשוטה מבחינתי בעבודה ובחיים בכלל, קפץ
במקרה פוסט שלך בפייסבוק של בעלי. פוסט שהפך לווטסאפ שהפך לשיחה שהפך לפגישה. ומשם.
קליק. כימיה מטורפת. כריזמתית שכמותך ישר נכנסת לי ללב ולראש. והתחלתי תהליך. היום, אני יודעת
שהזמנתי אותך לחיי.
אני קופצת שנייה לסוף. במפגש סיכום שלנו, כשהקראת לי את נקודת ההתחלה, את רשימת המטרות
שהגדרתי עבורי לתהליך, הרגשתי חמלה עצומה. על איפה שהייתי, ואיך שהרגשתי. השינוי בחיי הוא
אדיר.
אז איך מסכמים?
אני קרן, אמא לאוצר ואוצרית מדהימים, נשואה לאחד יחיד ומיוחד. בזכות התהליך שעברתי בהנחייתך,
למדתי לראות. לפקוח את העיניים. לזהות כמה מתנות יש לי. מבלי להישמע מתנשאת (ובעצם, למי
אכפת איך אני נשמעת?) להכיר בכמה אני מדהימה ומיוחדת. בכמה אני סופר וומן שמגשימה את עצמי
בשפע של תחומי חיי. בלי התנצלויות. בזכות התהליך, אני נהנית להסתכל על עצמי במראה. בעלי אפילו
צוחק עלי שאני עפה על עצמי.
תמיד ידעתי להוקיר תודה על הדברים הטובים בחיי, ובזכות התהליך, אני מבינה שהכל טוב. הכל עבורי.
גם אם משהו מרגיש מאתגר או מאכזב, הוא לטובתי ובא ללמד אותי משהו, לפתח אותי. לעזור לי לרכוש
עוד מיומנות.
בזכות התהליך איתך, למדתי כמה חוזק יש למילים. כמה עוצמה. כמה בחירה יש לי בכל מילה שאני
בוחרת לומר. כמה חשוב לי לדייק. כמה חשוב לי להרגיש שלמה. ולא לטשטש את עצמי. ולא לשתוק כי
לא נעים לומר, או כי "מה יגידו";. אז יגידו…
בזכות התהליך איתך, פגשתי (ואני מודה – זה היה התחום שלקח לי הכי הרבה זמן ללמוד) את הילדה
הקטנה שבי. והיא מהממת. בזכותה, אני דואגת לעצמי, חושבת על מה יעשה לי טוב ועושה את זה,
בוחרת לשים את עצמי במרכז ולרגעים להתרכז בי בלי לדחות סיפוקים. וזה ממש כיף. וזה ממכר.
בזכות התהליך איתך, השתחררתי מדפוסי התנהגות מעכבים שהיו חלק מהדי אנ איי שלי. היום, אם
מישהו אומר לי משהו שפוגע בי / שמפעיל אצלי מגננות / שמרגיש לי מתנשא או לא מתאים – אני ישר
מתמירה ויודעת – זה שלו, ולא שלי. זה לא מגדיר אותי ולא אומר עלי כלום.
אני חושבת שדרך אחת לתת כותרת מתאימה לסוויצ'; שעברתי בזכות התהליך, זה שהפכתי מפאסיבית
לפרואקטיבית. אני כבר לא בעמדת המתנה. אני מזהה בוחרת ולוקחת. אני יוזמת. אני חיה. אני מאושרת.
אני מאוהבת. אני מתרגשת. אני מודה לך כל כך על האופן שבו הדרכת אותי, ועזרת לי לשבור מחסומים,
לשחרר עיכובים, ולהרגיש שלמה עם עצמי.
את מוכשרת. והלוואי וכל אחת שמוצאת את עצמה חופרת, מלאה ברגשות אשם, מרגישה פחות שווה
ממה שהייתה רוצה, תיתן לעצמה את המתנה הכי גדולה שהיא יכולה לתת לעצמה, ותעשה תהליך של
סוויצ' איתך.
סימבולי, שאני כותבת את מכתב הסיכום הזה בפסח, חג שבו מציינים יציאה מעבדות לחירות. בזכות
התהליך איתך, אני משוחררת.
אני אוהבת אותך. וכמו שאמרת, זה לנצח נצחים.
שלך, קרן